תולעת הפארק, גם בצפון!

תולעת הפארק spirocerca lupi, הקרויה גם תולעת הושט, היא תולעת מסוג נמטודה אשר חודרת לגוף הכלב לרוב דרך בליעה של חיפושיות זבל נגועות. מאזור המעיים, נודדת התולעת לכיוון הושט בסמוך לאבי העורקים ומתיישבת שם. במסלול הנדידה שלה, יכולה תולעת הפארק גם לגרום לשינויים גרמיים בעמוד השידרה.

מרגע הגעתה למחוז חפצה בושט, מתרבה התולעת ומפתחת גרנולומות באזור. בשלב התרבותה, הביצים אותם היא מטילה יוצאות בצואה, ובשלב זה ניתן לבחון את הצואה לנוכחותם בבדיקת הצפת ביצים ייעודית. הגרנולומות בושט יכולות לעבור התמרה לגידול אשר במקרה הטוב יגרום לחסימת הושט ובמקרה הפחות טוב, יפרוץ לכיוון אבי העורקים הסמוך, שם הוא עלול לגרום לאלח דם אקוטי ולמוות.

 

היסטוריה ושכיחות גיאוגרפית

מסוף שנות ה-80 עד תחילת שנות ה-90, אובחנה המחלה באזור גוש דן ובעיקר בסביבות פארק רמת גן, מכאן שמה, תולעת הפארק. בהמשך שנות ה-90, הפיזור התרחב עד רעננה בצפון וראש העין במזרח. בעבודה שבוצעה לאחרונה, נסקר פיזור המקרים משנת 2000- 2010, ונמצא כי התפוצה הגיאוגרפית גדלה משמעותית ונכון להיום מתפרשת מבא"ש בדרום ועד נהריה בצפון.

 

סימנים קליניים לנוכחות המחלה

הסימן הקלאסי הוא פליטות של מים ואוכל בסמוך לשתייה או לאכילה. תדירות הפליטות הולכת וגוברת עם התקדמות המחלה, או גדילת הגרנולומות. הפליטות הן על רקע גירוי הגרנולומות היושבות בושט. בנוסף, ירידה במשקל וריור הן תלונות מתלוות. שימו לב כי לא מדובר בהקאות עם כיווצי הבטן האפייניים, אלא פליטה מיידית של התוכן הנכנס.

מוות פתאומי על רקע פריצת אבי העורקים, הוא אחד המאפיינים הניכרים למרבה הצער.

 

מניעה

המניעה היא על ידי זריקה המתבצעת כל 3 חודשים. ישנן המלצות למניעה צפופה יותר בהזרקה כל חודשיים. בנוסף, מאחר ושכיחות הימצאות החיפושיות הנגועות היא על צואת הכלבים, מניעת אכילת צואה על ידי שימוש במחסום או טיולים תחת בקרה מומלצים.

תיתכן רגישות לחומר הנ"ל בגזעי קולי, רועה אוסטרלי ומעורביהם. לחלק מהכלבים מהגזעים האלו יש חסר של גן הנקרא MDR-1. לפני ביצוע החיסון, מומלץ לבצע בדיקת דם לכלבים אלו הקובעת אם יש להם את הנוכחות לגן או לא.

בארץ, אלפי כלבים מטופלים נגד תולעת הפארק ללא עדות מחקרית מבוססת על תופעות לוואי משמעותיות.

 

איבחון

האיבחון מתבסס בשלב ראשון על לקיחת היסטוריה וסימנים קליניים אופייניים.

באם מתעורר חשד לקיום המחלה, ניתן לקחת דגימת צואה לבדיקת הצפת ביצים.

אם לא אובחנו ביצים, ניתן לעבור לבדיקה אנדוסקופית של הושט תחת הרדמה ו\או במקביל לבצע צילומי רנטגן של בית החזה.

 

טיפול

הטיפול תלוי בשלב האיבחון. אם מדובר בגרנולומות בלבד, נותנים את אותו החומר הניתן לטיפול מניעתי, רק בתדירות ומינון שונים.

אם האזור עבר התמרה גידולית, הטיפול הנ"ל ישולב עם תיקון כירורגי להסרת הגידול, כמובן עם בדיקות מקדימות נוספות.

 

לסיכום, מדובר בחיפושית זבל תמימה למראה אשר נפוצה ברב אזורי הארץ ובכל עונות השנה, אשר יכולה להעביר מחלה מסכנת חיים לכלבים שלנו. ההמלצה הוטרינרית הגורפת בישראל נכון להיום היא טיפול מניעתי קבוע.

תגיות: , , , , , , , , , , ,

סגור לתגובות