חומרי ההרדמה פועלים על מערכת העצבים המרכזית (המח) ומשפיעים על המערכת הקרדיווסקולרית (לב וכלי הדם) ועל מערכת הנשימה.
בטרם כניסה להרדמה, מבוצעת הערכה של מצב הסיכון להרדמה ,(ASA STATUS) ולפי הערכה זו נקבע פרוטוקול ההרדמה המתאים. הערכה זו מושפעת מגיל בעל החיים, מחלות רקע, מצב סטרס ועודף משקל.
כמו דברים רבים בחיים שלנו, גם ההרדמה מחולקת לשלושה שלבים...
שלב ראשון, פרהמדיקציה- זריקה לשריר שגורמת לטשטוש ושיכוך כאבים.
שלב זה לוקח כ 7 דקות, בו בעל החיים ישכב לאט ויניח את הראש ובחלק מהמקרים עלול להקיא פעם אחת, ומסיבה זו כל בעל חיים שיגיע לניתוח מתוכנן, יהיה בצום ממזון ב 10 השעות טרום הכניסה לניתוח על מנת למנוע שאיפה של המזון שעלול להקיא.
בשלב זה תילקח בדיקת דם על מנת לוודא כי אין אנמיה (חסר בכדוריות דם אדומות), דלקת או חוסר בטסיות החיוניות לקרישה. לבעלי חיים עם מחלות רקע או מעל גיל 7 תילקח בדיקת דם רחבה יותר הכוללת תפקוד איברים פנימיים כגון כליות, כבד לבלב ועוד. רק לאחר קבלת תשובות תקינות, נמשיך לשלב ההרדמה הבא.
שלב שני, אינדוקציה- הזרקת חומר הרדמה ישירות לוריד. הזרקה זו גורמת להרדמה מלאה, אך החומר המוזרק מתפנה מהגוף תוך 5-7 דקות. שלב זה חיוני לצורך הרפיית שרירי בית הבליעה על מנת לאפשר הכנסה של צינור לקנה הנשימה (טובוס) כדי לשמור על נתיב אוויר פתוח וכהכנה לשלב השלישי.
שלב שלישי, מיינטננס- חיבור קצה הטובוס ל 100% חמצן וגז הרדמה. זהו השלב העיקרי של ההרדמה, בו בעל החיים נושם באופן עצמאי אך מורדם לחלוטין עד סיום הפרוצדורה.
על מנת למנוע ירידה של לחץ הדם העקבות חומרי ההרדמה, ניתן עירוי ורידי של נוזלים במהלך ההרדמה. קצב העירוי ישתנה בהתאם לגיל בעל החיים ולתוצאות בדיקות הדם (מצבי אוושות לבביות או בעיות בכליות ידרשו התאמה של קצב הנוזלים).
מעקב נוסף אחר עומק ההרדמה מתבצע במספר אמצעים- בדיקת קצב הנשימה, מיקום האישון ביחס למרכז מפתח העין, טונוס השרירים בלסת ומוניטור מיוחד עם חיישן שנמצא על הלשון שמראה את קצב הלב ורוויית החמצן בדם בשידור חי.
לאחר סיום הפרוצדורה, הזרמת גז ההרדמה תופסק ולמשך מספר דקות נוספות, יינתן חמצן נקי בלבד עד תחילת סימני התאוששות, הטובוס יוסר מקנה הנשימה ובעל החיים יישאר להשגחת התאוששות.
שחרור כלב או חתול מהרדמה יתבצע רק לאחר יכולת עמידה עצמאית ומודעות קוגניטיבית לסביבתו. באופן כללי, ככל שבעל חיים צעיר יותר, ללא מחלות רקע ובמצב סטרס מוגבר יותר, כך משך זמן ההתאוששות יתקצר.
לאחר השחרור מומלץ להמשיך עם צום ממזון ונוזלים עד 4-5 שעות מסיום ההרדמה מאחר ומערכת העיכול חוזרת אחרונה לפעילות מלאה ועל מנת למנוע הקאות ובחילות מיותרות. ביום הראשון של השחרור יש צפי לשינה מוגברת ותיאבון מופחת, ורוב בעלי החיים יחזרו לעצמם כבר ביום למחרת, כמובן תלוי בפרוצדורה הכירורגית אותה עברו.
חשוב לי להתייחס לדגשי הרדמה בכלבים מגזע פחוס פנים כדוגמת פקינז, פאג ועוד. לכלבים האלו יש נטייה לסינדרום בראכיוצפאלי, והסיכון בהרדמה הוא מוגבר. על מנת למנוע בעיות בהרדמה, ובדגש בהתאושות, מתבצעת השגחה צמודה ונקיטת מספר אמצעים מונעים כגון הוצאת הטובוס בשלב מאוחר מאוד על מנת לשמור על נתיב אוויר פתוח. לפרטים נוספים, לחצו על סינדרום בראכיוצפאלי.
למידע נוסף, אתם מוזמנים ליצור קשר, דוקטור בן, מרכז וטרינרי לטיפול בחיות מחמד 04-6898804